האם חובה אחרי X שנים להיות שחוק?
האם יש עבודות שוחקות במיוחד?
האם יש קשר בין גיל לשחיקה?
ואם אני כבר שחוק - מה אני עושה ? מתפטר ?
מחזיק עוד קצת זמן ואחר - כך פורש?

במאמר זה ננסה לענות על חלק מהשאלות, אולי לא בצורה כל כך מעמיקה, אבל בהחלט בדרך שמכוונת לצורת חשיבה קצת שונה. שיטת אלוף טוענת שמאחורי כל רגש או התנהגות בלתי רצויים מסתתר נתון יציב ולא רק אחד שאינו מייצר הצלחות או מקדם מטרות. על פי השיטה ש "לתפוש" את הנתון היציב האחראי על התפקוד הנ"ל ולהחליפו.
נתחיל עם הגדרת הסימפטומים של שחיקה.

לשחיקה 4 שלבים עיקריים:
1. עייפות וכאבים פיזיים - ללא סיבה נראית לעין.
2. ירידה בסבלנות, ירידה בזיכרון, פסיביות.
3. תפישת מציאות מעוותת, הומור שחור, ייאוש ואנחות.
4. ניתוק.

הסימפטומים הנ"ל מופיעים מסיבות שונות לחלוטין מהמוכר והידוע:
לא בגלל שאני נותן את הנשמה ולא מקבל תמורה.
לא בגלל שאין קידום.
לא בגלל שאין הערכה ותמיכה.
ולא בגלל אף סיבה שאינה תלויה באדם עצמו.

הסיבה לשחיקה - וזו מופיעה לא רק בגיל מבוגר -אלא אחרי שלש שנים לעבודה באותו המקום, או שלש שנים לאחר החתונה...היא שיתכן שאדם:

1. לא נמצא במקום הנכון, בעבודה הנכונה,
2. לא מתפקד נכון במציאות הנ"ל.
3. נותן לעצמו הנחיות איך לא להשקיע את הנשמה , איך לא להיות מעורב ואיך לא להיות מומחה.

על הסיבה הראשונה לא נדון כרגע - כי זה מאד מפחיד לשאול את השאלה ועוד יותר מפחיד לענות עליה ולהסיק מסקנות ולפעול בהתאם.

הסיבה שנייה עוסקת בתפקוד. היא הרבה יותר ידידותית לתשומת לב - אך עדיין דורשת מסירות רבה ללמידת שינוי בתפקוד ושינוי הנתונים היציבים.

הסיבה השלישית –טיפול בהנחיות ובפרשנות והפיכתן לאיך כן להתמסר, לתת את הנשמה ולהצטיין ולמרות המגבלות למצוא הפתחים וההזדמנויות ליצר סביבה ידידותית לי ולסובבים אותי. להגדיר את הטריטוריה שלי- שם לקחת 100 אחוז אחריות ולהתעסק בעיקר בשלי.

מקום העבודה של אדם, שכרו, כישוריו הם בהחלט בסיס להצלחותיו ולדימויו העצמי. כל אילו משפיעים השפעה ישירה על יתר התחומים בחיים. זו בהחלט סיבה טובה להיות במקום הנכון , לתפקד נכון , ולהיפרד ממצב השחיקה.