קו רקיע הוא ביטוי המסמל בשבילי שלמות. שלמות מרגשת אותי. אני עוצרת את נשמתי מהתפעלות. אני לא רוצה לתת למפגש הזה שלי עם שלמות להסתיים. כשאני מצליחה ליצור בעצמי שלמות אני חווה סיפוק היסטרי המהול בחשש עקב המשמעות הכרוכה בשינוי הסטנדרטים שנגלו לפני באותו רגע.

קראתי בעיתון הארץ על השקת האייפד ועל ג`ובס שעושה את מה שאחרים בקושי יודעים לחלום ...ולא סתם- בלי קבוצות מיקוד, בלי מחקרי שוק, עם תשומת לב כפייתית לפרטים, לחווית משתמש, לעיצוב מושלם, גם היה כתוב בהמשך שהוא מנהל את עובדיו בסגנון שיש אנשים המכנים רודני ואפילו מתעמר. מתערב בכל פרט, גובלת בטירוף תשומת הלב שלו לכל שלב.

המילים האלו עצרו אותי- המסר בכתבה - סטיב ג`ובס הוא איש השיווק הגדול ביותר של העידן הנוכחי.- המשמעות בשבילי- שוב מפגש עם קו רקיע. מכיוון ועיקר עיסוקי בעובדים ובמנהלים והדרכתם מיד צצה לה שוב דילמת הניהול שמלווה אותי משחר.

כמה בלתי אפשרי/קשה/משימה מורכבת/ (שכל אחד יבחר מה שמתאים לו על פי השלב הניהולי בו הוא נמצא) כמנהל להוציא תחת ידיו הישג משמעותי/מנצח/פורץ-דרך/יש מאין/ ועדיין לקחת בחשבון את צרכיהם המגוונים של עובדיו, רגישויותיהם, סגנון התקשורת האישית של כל אחד מהם ופניותם.
המאמר על ג`ונס נתן לי עוד כמה פרוטקציות שאם אני מתערבת בכל דבר- לא נורא. התקרבתי לדעת גדולים. אם אני לא מפספסת שגיאה ומתקנת- לא נורא.אם אני לא תמיד מתעסקת במה העובד שלי מרגיש-לא נורא. אם אני דורשת שלמות- לא נורא. לא נורא. לא נורא. אפילו טוב. אפילו טוב מאד. אפילו אפילו מצוין.

אם קורא את מה שכתבתי אדם שעוסק בניהול- הוא מבין מה אני מקשקשת פה. אם קורא את זה אדם שיש לו מנהל הוא בוודאי מתמלא בזעם. למה אי אפשר גם וגם.. כן בתיאוריה בטוח אפשר. במציאות האדם שמחפש שלמות מחפש אותה גם אצל עובדיו. הוא היה רוצה שהם ידעו מתי להגיד מה. הוא בטוח שגם להם צריך להיות זוג משקפים שהם משתמשים בהם לאחר סיום מחזור פעולה ומתבוננים ביצירתם- מתקנים אותה לפני שמוציאים אותה מתחת ידיהם.. שיש להם בטוח משמעת עצמית, שלא עולה בדעתם לזוז מהמקום לפני שהכול גמור...

ובכלל - שלא צריך להגיד להם שום דבר פעמיים, שהם זוכרים את כל משימותיהם ולא שוכחים כלום, שהם מבדילים בין עיקר וטפל, יש להם סדר קדימויות ברור והם יודעים להבחין בין בדיחה, הומור, הערה,הארה ולא עושים עניין שנה ממשהו כי יש להם יכולת לעבור הלאה ולא לעסוק בכפייתיות בלא רלוונטי.

כן זה מה שעובר בראש של אדם שעוסק בקו רקיע.

אז מי צריך להשתנות? ואל תגידו גם וגם...

לדעתי- עובדים שעובדים עם אדם שדורש ומייצר שלמות- הרווח כולו שלהם. עם שהם רוצים ובלי שהם רוצים- הם נאלצים לשנות סטנדרטים. והרווח- כולו שלהם. כולו שלהם.